תשלום שעות נוספות:

שאלה: המעסיק שלי משלם לי שכר נאה ובשורה נפרדת תשלום גלובלי תמורת שעות נוספות. אני עובד כמות שעות נוספות רבה מאוד, גם מהבית ומחישוב גס גיליתי כי התשלום הגלובלי בגין השעות הנוספות לא מגיע אפילו לתשלום השעתי הבסיסי שאני מקבל, מה ניתן לעשות?

תשובה: על מנת שמעסיק יוכל לשלם תשלום גלובלי בגין שעות נוספות עליו לעמוד בשני תנאים: התנאי הראשון הנו לייחד רכיב נפרד בתלוש המשכורת עבור תשלום השעות הנוספות והשני לחשב את שיעור התוספת באופן ששיעורה יהיה לפחות מה שהיה משתלם על פי חוק שעות עבודה ומנוחה אילו קיבל גמול שעות נוספות בעד השעות הנוספות שעבד בפועל. זאת אומרת שעליך לחלק את התוספת המשולמת לך בגין שעות נוספות בשעות הנוספות שאתה מבצע בפועל. במידה והסכום נמוך מהסכום הבסיסי המשולם לך לשעה (השכר הגלובלי לחלק ב – 186 שעות), יש סבירות כי אינך מקבל את מלוא התמורה בגין השעות הנוספות שאתה מבצע. לשם קבלת חוות דעת מקצועית מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה.

יחסי עבודה ספק-לקוח או עובד – מעביד?

שאלה: לפני מספר שנים פנה אליי מעסיק והציע לי עבודה בחברה שלו בתור פרילאנסר בשכר נאה כנגד חשבונית. עבדתי בחברה שלו שכם לשכם לצד עובדים שביצעו את אותו התפקיד בשכר דומה ולעיתים אף גבוה ממני. לאחר מספר שנים סיים המעסיק את חוזה ההתקשרות בינינו בשל ירידה בעבודה ואני נותרתי ללא עבודה, ללא פיצויים וללא יכולת לפנות ללשכת התעסוקה ולדרוש דמי אבטלה. האם יש לי מה לעשות בנידון?

תשובה: תשלום כנגד חשבונית אינו המדד היחידי לקיומם של יחסי ספק – לקוח בין חברה לבין משתתף חופשי (פרילאנסר). הפסיקה קבעה מבחנים ברורים לבדיקה האם יחסי העבודה היו יחסי ספק – לקוח או יחסי עובד – מעביד. במקרים רבים מצא בית המשפט כי היחסים בין הצדדים היו יחסי עובד – מעביד וחייב את המעביד לשלם לעובד רטרואקטיבית הפרשות סוציאליות ופיצויי פיטורין. לשם כך רצוי שתפנה לייעוץ מקצועי של עו"ד המתמחה בדיני עבודה.

הפרשות מעביד עבור תנאים סוציאליים:

שאלה: אני עובד היי-טק, לפני כארבע שנים עברתי מחברה אחת לאחרת מכיוון שהציעו לי שכר גבוה יותר, לאחר תקופה ארוכה הבחנתי כי אמנם השכר ברוטו שמשולם לי הנו כפי שהובטח, אולם ההפרשות הסוציאליות שלי לביטוח המנהלים, לקרן ההשתלמות ולפיצויים מאוד נמוכות, מדוע ומה אני יכול לעשות בעניין?

תשובה: ייתכן כי המעסיק שלך מפצל את המשכורת שלך לבסיס ולתוספות, זו אחת מהדרכים לפתות עובד כמוך לחתום בשכר גבוה מחד ומאידך להקטין את עלויות המעביד. הבעיה תתגלה אם וחס וחלילה תפוטר או לכשתפרוש ותגלה שהקצבה שאתה מקבל אינה משקפת את רמת ההכנסה שלך במהלך עבודתך. תקנות פיצויי פיטורין קובעות כי הפרשות המעביד לעניין פיצויי פיטורין יכללו אך ורק את שכר היסוד, תוספת הוותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מקצועית ותוספת מחלקתית. הווה אומר שתוספות כגון: תוספת ביגוד, החזרי הוצאות ופרמיות אינן נכנסות בגדר החוק. בית המשפט שנתקל במקרים שבהם מעסיקים הכניסו תוספות פיקטיביות לתלוש השכר של העובד על מנת לחמוק מהפרשות סוציאליות הגדיר כי תוספת פיקטיבית הנה תוספת שאינה תלויה בדבר ולתוספת כזו יתייחסו כחלק משכר היסוד עליו על המעסיק להפריש תשלומים סוציאליים. אם כן, מה ניתן לעשות? ראשית חכמה הנה בשלב המו"מ וטרם חתימה על הסכם השכר רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני עבודה ולוודא כי רכיבי השכר המפורטים בהסכם כוללים הפרשה לסוציאליות, במידה וסיימתם את העסקתכם בחברה ניתן לתבוע מהמעסיק את התשלומים רטרואקטיבית בבית הדין האזורי לעבודה.